פסק-דין בתיק ת"ק 007080/02

התובע, קבלן אינסטלציה, טוען כי ביצע עבודות עבור הנתבע שהינו קבלן בנין, על-פי הזמנת עבודה מיום 25.1.00 שצורפה לכתב התביעה.

כן טוען התובע כי במהלך ביצוע הפרויקט, ביצע עבודות נוספות מעבר לאלו הכלולות בהזמנת העבודה.

התובע מציין כי הנתבע שילם עבור עבודתו סך השווה ל-12,795 $ אך על-פי חשבונו, ובהתחשב בעבודות הנוספות שביצע מגיע לו שכר נוסף בסך של 4,577 $. התובע מציין בתביעתו, כי הנתבע חלק על החשבון שהוגש לו וכי לאחר מו"מ, סוכם בין התובע לנתבע, כי יתרת החוב בגין ביצוע העבודות עומדת על-סך של 3,278 $.

התובע העמיד את תביעתו על סכום זה שהנתבע הודה בו לטענתו.

הנתבע מכחיש את טענותיו של התובע בכלל ואת הטענה כי סוכם על יתרת חוב נוספת לתשלום בסך של 3,278 $ בפרט.

הנתבע טוען כי לא רק ששילם את מלוא השכר המגיע לתובע, אלא שהתובע הוא זה שחייב כספים לנתבע, שכן בעת ביצוע הזמנת העבודה (נספח א' לכתב ההגנה) עמד שער הדולר על 4.00 ש"ח לדולר, ועל-פי שער זה סוכם מחיר העבודה. לפיכך לטענת הנתבע, על התובע להשיב לו סכום של 1,795 ש"ח ששולם ביתר על-פי שער דולר גבוה יותר.

כן טוען הנתבע כי התובע רכש על חשבונו ציוד וחומרי עבודה בש. אל  - ציוד טכני בע"מ, בסכום של 5,436 ש"ח.

אשר למחלוקת  בשאלת החוב בגין שכר העבודה, שני הצדדים סומכים טענותיהם על מסמך המכונה "פרוט עבודות ודו"ח לתשלום" מיום 14.10.01 (נספח ב' לכתב ההגנה) ועליו תרשומת בכתב ידו של התובע, שאמורה לשקף את ההתחשבנות שערכו הצדדים.

התובע טוען כי דו"ח זה מפרט את סך התשלום המגיע מהנתבע, באופן  שהסכומים הרשומים בכתב-ידו ליד מספר סעיפים מהווים את הסכום עליו הוסכם עם הנתבע ועפ"י חישוב זה נותרה יתרת חוב של 4,577 $, אלא שלאחר דין ודברים נוסף, סוכם כי יתרת החוב הינה בסך של 3,278 $. התובע הסביר עוד, כי סיכום הסכומים בתחתית העמוד, המסתכמים בסך של 12,759 $, משקף את הסכום ששולם ע"י הנתבע ולא את סכום החוב המוסכם.

הנתבע טוען לעומת זאת, כי הרישום בתחתית העמוד והסכום בסך של 12,759 $ הוא הסכום המגיע לתובע על חשבון העבודות ומששילם לתובע סך של 12,795 $ הרי עוד נותרה יתרה לזכותו.

בעניין זה מקובלת עלי גירסתו של התובע.

בחינת המסמך מעלה כי הסיכום בתחתית העמוד, מתייחס אכן לסכומים ששולמו ע"י הנתבע, כפי שתורגמו לדולרים לפי מועדי התשלום על גבי המסמך עצמו, ולצד הסיכום נרשם "סה"כ ללא מע"מ שולם 10,905 $ ".

זאת ועוד, טענת הנתבע כי יש לחשב את תמורת העבודה, שעלותה ננקבה בדולרים, עפ"י שער קבוע של 4 ש"ח לדולר, לא רק שאינה מוצאת כל ביטוי בהזמנת העבודה שנערכה בין הצדדים, אלא שמדו"ח פירוט העבודות (נספח ב' הנ"ל)  עולה כי נערך חישוב של הסכומים ששולמו עפ"י השער היציג במועד התשלום ומשחישוב זה נערך ע"י הצדדים, במהלך הפגישה ביניהם, חזקה כי הוא משקף את ההסכמה ביניהם.

אשר לטענת הנתבע כי התובע, רכש, על חשבונו, ציוד מחנות ש. אל - ציוד טכני בע"מ, בסכום של 5,436 ש"ח ועל-כן הוא זכאי להחזר סכום זה מהתובע, מקובלת עלי טענתו של התובע כי מדובר בציוד שעלותו מוטלת במילא, עפ"י הזמנת העבודה, על הנתבע, או בציוד שנדרש לשם העבודות הנוספות שהוזמנו, והוא נלקח מהחנות, עבור הנתבע, כשרות שניתן לנתבע ובתאום מלא עמו.

בהזמנת העבודה (נספח א' לכתב ההגנה), מצויין כי "חומר לבן יסופק ע"י הלקוח. החומר הלבן כולל: ברזים מכל הסוגים, אמבטיה אגנית, כיורים, אסלות, סיפונים, מאריכי צינורות, ברק לאסלה, אטמים וכו'".

בחינת החשבוניות של ש. אל  - ציוד טכני בע"מ, שצורפו לכתב ההגנה, מעלה כי חלקן מתייחס לציוד המוגדר כ"חומר לבן", וגם בכך יש חיזוק לגירסתו של התובע.

לסיכום, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ובחנתי את טענותיהם ואת המסמכים שצורפו לכתבי הטענות, מקובלת עלי גירסתו של התובע שעדותו היתה אמינה ונתמכה במסמכים ובתיעוד מסודר הן לגבי העבודות שבוצעו והן לגבי  השכר המגיע עבורן.

כן נתמכת גירסתו של התובע בדרישות תשלום בכתב, שנשלחו  לנתבע ולא זכו לכל מענה או תגובה מסודרת, בכתב.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את סכום החוב, כנטען בתביעה, בסך של 3,278 $ כולל מע"מ ובסה"כ 15,472 ש"ח נכון ליום פסק-הדין.